עשרה דברים שרציתי לומר על הריון תאומים
בהריון תאומים הכל כפול – גם ההתרגשות לשמע הבשורה, וגם המורכבות של ניהול ההריון והלידה. כמה נקודות לגבי ייחודיות ההריון. למרות שבממוצע ההריון קצר יותר, התחושה היא שהדרך ארוכה ופתלתלה כפליים, אך לבסוף גם האושר והסיפוק כפול ומכופל.
ועכשיו - 10 נקודות: 1. הסיכוי להרות תאומים קשור למספר גורמים כגון גיל האישה, המוצא האתני ואפילו לנטייה משפחתית (מהצד של האישה, ולא של הבעל). ישנם מקומות בעולם שבהן שכיחות התאומים גבוהה במיוחד. בניגריה למשל, ילד אחד מתוך 11 ילדים הוא תאום. בעידן הנוכחי, הגורם המשפיע ביותר על ייצור הריונות תאומים הוא טיפולי פוריות (הן השראות ביוץ והן "הפריות מבחנה")
2. הבעייתיות העיקרית בהריון תאומים זו לידה מוקדמת. גיל ההריון הממוצע בהריון תאומים הוא 36-37. יותר מכך, ב1 מכל 8 הריונות תאומים הלידה מתרחשת לפני שבוע 32 (!). החצי המלאה של של הכוס הוא שכ40 אחוזים נולדים במועד (משבוע 37 ואילך). בשל הסיכון המוגבר ללידה מוקדמת, במסגרת מעקב ההריון מבצעים בדיקות המסייעות להעריך את הסיכון ללידה מוקדמת (מדידת אורך צוואר הרחם באמצעות אולטרה-סאונד) ונותנים טיפול מתאים (למשל – זריקות להבשלת ריאות, נרות פרוגסטרון, נוגדי צירים) לאותם הריונות שבסיכון מוגבר.
3. הריון תאומים יכול להיות של שני עוברים זהים (כתוצאה מביצית מופרית שהתחלקה לשניים) או של שני עוברים שונים, שהם בעצם שני אחים במשפחה החולקים אותו רחם (הפריה של שתי ביציות בנפרד). כשהתאומים זהים, ניתן לבצע את הבדיקות הגנטיות המקובלות בהריון (למשל דיקור מי שפיר) לעובר אחד בלבד, כי כעיקרון, השני הוא כפיל מושלם שלו. כשמדובר בשני עוברים/אחים שאינם זהים, הרי שיש צורך כמובן לבדוק כל עובר בנפרד, ובעצם גם הסיכון לממצא חריג מוכפל כאילו מדובר בשני הריונות נפרדים. ניתן לתמצת זאת באמירה שמעקב אחר תקינות ההריון אצל תאומים הינו מאתגר כפליים (אם לא שבעתיים).
4. תאומים (זהים או לא-זהים) יכולים לדור בשני שקים נפרדים בתוך הרחם ולקבל הספקה משתי שליות נפרדות, או לקבל הספקה משליה אחת במשותף, או אפילו להיות ממש באותו שק הריון. הריון תאומים מהסוג הראשון (שתי שליות לשני תאומים) הינו ברמת הסיכון הנמוכה ביותר מבחינת מחלות הריון וסיכון לעוברים. בהריון מהסוג השני (שיתוף שליה) עשויים להופיע סיבוכים בשישית מהמקרים הקשורים לחלוקת משאבים לא שיוויונית בין שני העוברים, ועל מנת לזהות ולטפל בשלב מוקדם (לרוב הפיך) של המצב, יש צורך במעקב קפדני ותכוף. בהריון מהסוג השלישי (חד-שק) הסיכון לעוברים הוא הגבוה ביותר בשל ליפופים ויצירת קשרים של חבלי הטבור.
5. כאמור, קשה כפליים לסחוב הריון תאומים. יותר עייפות, יותר אנמיה, יותר בחילות/הקאות בתחילת ההריון. מרגישים הרבה יותר פחות. גודל הרחם בשבוע 25 בהריון תאומים מגיע לגודל של רחם של עובר יחיד במועד. בהריון תאומים במועד, נפח הרחם מגיע ל 10 ליטרים ומשקלו מגיע ל 8 ק"ג ועוד. הדבר מתבטא הן בכבדות (בשל המשקל) והן בקוצר נשימה (בשל דחיקת הסרעפת כלפי מעלה).
6. בהריון תאומים יש שכיחות גבוהה יותר של מחלות הריון בעלות פוטנציאל נזק לאם ולעוברים – סכרת, רעלת, פקקת. זו אחת הסיבות העיקריות להתייחסות אל הריון תאומים כאל הריון בסיכון גבוה.
7. לגבי מועד הלידה – בהריון תאומים מהסוג השלישי שבו הסיכון הוא הגבוה ביותר, יש המלצה ליילוד בשבוע 32-34. אומנם קיימים סיכוני פגות בלידה בשבוע זה, אולם הם פחותים מפלונטר קטלני של חבלי הטבור. הריון תאומים מהסוג השני מומלץ ליילד באופן יזום בשבוע 37, ואילו הריון מהסוג הראשון, מומלץ שלא לעבור את השבוע ה40 להריון.
8. לידת תאומים יכולה להתבצע בלידה נרתיקית רגילה או בניתוח קיסרי. הדבר החשוב ביותר המאפשר לידה נרתיקית הוא מצג ראש של העובר הראשון. בכחמישית מהריונות התאומים העובר הראשון אינו במצג ראש, ואז הלידה נעשית בניתוח קיסרי. כששני העוברים במצג ראש, מקובל להציע לידה נרתיקית וכשהעובר הראשון הינו במצג ראש והשני במצג אחר, ניתן ללדת בלידה רגילה אך הדבר דורש מיומנות של הצוות המיילדותי על מנת לקבל לידת תאום שני במצג עכוז או לבצע היפוך שלו בתוך הרחם ממצג עכוז לראש. מדובר על כ20 אחוזים של מעבר לניתוח קיסרי דחוף בלידת התאום השני (לאחר לידה נרתיקית של התאום הראשון), ולכן יש שמלכתחילה יבחרו לפנות ללידה בניתוח קיסרי.
9. בזמן הלידה עצמה, ישנה הכפלת הצוות המיילדותי וכן מוכנות של רופאי ילדים, מרדימים וצוות חדר ניתוח זמין. כמו כן מכינים מראש ציוד, מנות דם, ותרופות (למשל כשצריך להרפות או לכווץ את הרחם במהלך לידת התאום השני). לרוב ההיערכות המיוחדת נעשית מאחורי הקלעים על מנת שלא להלחיץ את היולדת, עם זאת בחלק מהמקרים (תלוי במורכבות המקרה ו/או במדיניות המוסד הרפואי) הלידה נעשית מלכתחילה בחדר ניתוח עם נוכחות מלאה של הצוות.
10. גם לאחר הלידה ישנם מספר מצבים רפואיים השכיחים יותר לאחר לידת תאומים, כגון נטייה לדמם בשל רחם רפה (הרחם שהגיע למימדים מרשימים מאבד מיכולת הכיווץ שלו). המשמעות היא שגם לאחר ההקלה הרבה שאנחנו לאחר הלידה, עדיין מתבצע מעקב בשבע עיניים אחר היולדת המאושרת.
עם סיום הלידה מתאוששים, מחדשים כוחות, מניקים ובשעה טוב משתחררים מבית החולים. אז מבינים שאומנם הריון תאומים מתיש, לידת תאומים מורכבת, אבל האתגר האמיתי מתחיל עכשיו – לגדל תאומים. דרך צלחה ולידה קלה