אני מביא את תיאור הפרוצדורה הנ"ל שמבוצעת כפעולה "הירואית" רגע לפני שמחליטים על כריתת רחם, במקרים של דמם בלתי נשלט במהלך ניתוח קיסרי.
מצורף תרשים המראה את התפר החובק ואת מראה ה'שלייקס'. בתמונה: רחם עם שלייקס.
וכך זה נראה במציאות - תמונה מצורפת מהניתוח האחרון.
צריך לציין שלאחר מכן מחזירים את הרחם לחלל הבטן. התפר נספג בהדרגה.
תוארו בספרות מקרים לא מעטים של כניסה להריון של נשים לאחר הפרוצדורה הנ"ל.
זהו ד"ר כריסטופר בי-לינץ', שפירסם ב1997 את הטכניקה שלו לעצירת דמם רחמי מסכן חיים, וזאת מבלי לכרות את הרחם.
מאז הוא מסתובב בעולם ומרצה על דרכים למניעת תמותת יולדות מדימום בעולם.
ההידוק של התפר הוא עוצמה כזאת שמכריח את הרחם להישאר מכווץ. כביטוי לכוח שמופעל בזמן ההידוק, ניתן להתרשם מהחתך שנשאר על האצבע שלי לאחר ביצוע הפעולה (וזה כאשר אני עם שני זוגות של כפפות).
לסיום אוסיף בגאווה תיאור קצר של המקרה האחרון שבו נדרשתי לביצוע בי-לינץ': יולדת הגיעה עם הפרדות שליה. מדממת עד הקרסוליים. החלטנו לנתח מיד. מההחלטה לנתח ועד לתחילת הניתוח: 5 דקות מתחילת הניתוח ועד לחילוץ התינוק: 40 שניות
מחילוץ התינוק ועל להשתלטות על הדימום - נצח....
והדבר החשוב ביותר הוא שבסופו של יום - ליולדת, לתינוק, לרחם ולרופא -שלום.