בחן/י את עצמך - בדיקות בהריון:

Updated: Apr 13


בחן/י את עצמך - בדיקות בהריון:

(נכון או לא נכון) 1. משרד הבריאות ממליץ לכל אישה בהריון להיבדק לנשאות לחיידק ה GBS לקראת סוף ההריון. 2. חשוב לעשות בדיקת סקר לנגיף ה cmv בתחילת ההריון. 3. לנשים בהריון אסור לקבל חיסונים, בשל השפעתם על העובר. 4. בהריון חשוב לטפל בדלקת בדרכי השתן, גם אם אין כאבים או צריבה. 5. סכרת בהריון עלולה להתפתח בעתיד גם לסכרת קבועה. 6. אם מופיע חלבון בשתן, אז כנראה מדובר ברעלת הריון, ואז חייבים לפנות מיד לחדר לידה. 7. אסור לעשות אולטרהסאונד פנימי (וגינלי) בהריון מכיון שיכול לגרום להפלה או ללידה מוקדמת. 8. התייבשות או שתייה מועטה מדי עשויה לגרום להופעת צירים. 9. לנשים עם לחץ דם גבוה בתחילת ההריון, יש סיכון מוגבר להופעת רעלת בסוף ההריון. 10. בסוף ההריון כדאי לעשות הערכת משקל של העובר פעמיים בשבוע כדי לוודא שגדל כמו שצריך. תשובות: 1- לא נכון, 2- לא נכון, 3- לא נכון, 4- נכון, 5- נכון, 6- לא נכון, 7- לא נכון, 8- נכון, 9- נכון, 10- לא נכון.

פירוט:

1. לא נכון.

למרות ההגיון שבדיקה של כלל הנשים תאתר את הנשאיות ל GBS (כ20% מהנשים) על מנת לתת טיפול אנטיביוטי סביב הלידה, בפועל גישה זו לא הביאה לירידה בתחלואת/תמותת היילודים. כלומר, גם לאחר בדיקה נרחבת של אוכלוסיית הנשים בהריון ומתן אנטיביוטיקה נרחב, התוצאות לא השתנו. לכן המלצת משרד הבריאות היא לבצע בדיקת GBS לפי גורמי סיכון (כגון חום בלידה, ירידת מים ממושכת, לידה לפני שבוע 37 ועוד) ולא באופן גורף לכלל האוכלוסייה.

2. לא נכון

אכן, נגיף הcmv הינו בעל פוטנציאל נזק לעובר וישי חשיבות לזיהוי ומעקב של הדבקה במהלך ההריון. עם זאת, בדיקות המעבדה הקיימות כיום אינן מתאימות כבדיקת סקר - הנוגדנים המתארים חשיפה חדשה (מסוג IgM) מופיעים מאוחר יחסית, וכן פעמים רבות מדי מקבלים תשובה חיובית שגויה. בנוסף, גם כשהיתה חשיפה בעבר ומופיעים נוגדנים קבועים (מסוג IgG) עדיין לא מדובר על חיסון הרמטי, שכן עשויה להיות התעוררות נוספת של נגיף רדום או הדבקה חדשה בתת סוג אחר.

מהסיבות הנ"ל המלצת האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה היא מניעה ראשונית - כגון הגיינת ידיים, ולא בדיקת סקר מעבדתית לכלל הנשים בהריון.

בדיקת הנוגדנים כן מומלצת לביצוע כאשר יש חשד קליני להדבקה, כגון מחלת חום של האישה, או לחילופין ממצאים בסונר העוברי (למשל האטה בגדילה).

3. לא נכון

אומנם יש חיסונים שאסור לתת בהריון בשל אפקט אפשרי על העובר (כגון חצבת ואדמת), אך מצד שני ישנם חיסונים שיש המלצה ברורה לתת לנשים הרות, בשל התועלת הברורה שבהם, כגון החיסון לשפעת (לקראת עונת החורף) והחיסון לשעלת.

4. נכון

דלקת בשתן אצל נשים בהריון, אפילו אם ללא תסמינים, קשורה להופעת צירים מוקדמים ואף לידות מוקדמות. כמו כן, בשל מערכת החיסון האימהית המוחלשת בהריון, דלקת פשוטה עשויה להתפתח בהמשך לדלקת סוערת המערבת את הכליות.

זו הסיבה לביצוע תרביות שתן חוזרות בהריון (אני ממליץ בתחילת ההריון ואח"כ פעם בשלושה חודשים) מכיון שמדובר בבדיקה פשוטה, לא פולשנית, עם תועלת מרובה.

5. נכון

סכרת הריונית עשויה להתפתח בהמשך החיים לסכרת קבועה בעד 50% מהנשים (בטווח של כ 25 שנים קדימה). לכן לנשים עם אבחנה של סכרת בהריון, מומלץ לבצע העמסת סוכר 75 גרם לאחר משכב הלידה (כחודש וחצי לאחר הלידה) על מנת לשלול סכרת קבועה.

6. לא נכון

רעלת הריון היא מחלת הריון מורכבת ורבת פנים, המערבת מערכות גוף רבות. אחת ההגדרות הקלאסיות של רעלת ההריון היא עליית לחץ דם אימהי מעל 140/90 והופעת חלבון בשתן.

עם זאת, כדאי לזכור שיש סיבות רבות אחרת לנוכחות חלבון בשתן, כגון ניקיון לא מספק של הדגימה, נוכחות דלקת בשתן, הפרשות נרתיקיות וכדומה.

7. לא נכון

אולטרהסאונד וגינלי אינו עובר את צוואר הרחם ואינו מגיע למגע ישיר עם הרחם או עם תוכנו, אלא נמצא בנרתיק בלבד. בשלבי ההריון הראשונים כשהרחם עדיין נמצא באגן, הגישה הוגינלית נדרשת להדגמת ההריון עצמו, ורק בשלב מאוחר יותר כשהרחם גדל ויוצא מהאגן אל הבטן, ניתן להדגים את העובר בגישה בטנית. כמו כן אולטרהסאונד בגישה וגינלית משמש למדידת אורך צוואר הרחם (מהווה מדד עקיף לסיכוי ללידה מוקדמת).

8. נכון

חוסר נוזלים, אפילו קל, עשוי לגרום לצירים. הסיבה היא שההורמון המווסת את כמות המים בגוף מופרש ביותרת המוח באותו איזור שממנו מופרש ההורמון המכווץ את הרחם (אוקסיטוצין), ולכן בזמן חוסר נוזלים מופרשים שני ההורמונים יחדיו ומופיעים צירים. זו הסיבה שבעת הופעת צירים מוקדמים מקובל לתת מנת נוזלים דרך הוריד (וכך 'משתקים' את הפרשת שני ההורמונים הנ"ל). מכאן גם ברור מדוע לא מומלץ לצום לאישה עם סיכון מוגבר ללידה מוקדמת, שכן הצום והחוסר היחסי בנוזלים, עשוי לגרום לצירים ולהטות את הכף ללידה מוקדמת.

9. נכון

יתר לחץ דם בתחילת ההריון, מיוחס למצב טרום הריוני, כלומר אנו מתייחסים אליו כאל יתר לחץ דם כרוני שאינו קשור להריון. רעלת הריון בבסיסה היא מחלת כלי דם של השליה (בצורה מופשטת מאוד). ישנם מספר מצבים שמהווים גורמי סיכון מובהקים להופעת רעלת הריון בשלבים מאוחרים של ההריון, כגון יתר לחץ דם כרוני, סכרת לא מאוזנת, מחלת כליות וכיו"ב.

10. לא נכון

הערכת משקל היא כלי גס ומאוד לא מדויק - מדובר על סטייה של 10-20% לכל כיוון (שזה הרבה). גם הערכת המשקל הידנית וגם זו בעזרת מכשיר האולטרהסאונד הן אינן מדוייקות באותה המידה. הסיבה שעושים הערכת משקל בשלבים שונים בהריון היא כדי לזהות את המקרים שבקצוות - גדולים מאוד וקטנים מאוד. להבדיל, בסוף ההריון, מקובל לבצע מעקב מוגבר כדי לעקוב אחר תפקוד השליה (באופן עקיף) - ע"י שימוש במוניטור עוברי ובאולטרהסאונד להערכת כמות מי השפיר. אכן, את הבדיקות הנ"ל מומלץ לעשות בתדירות של 2-3 בשבוע, אך אין מדובר כלל בהערכת משקל העובר.


  • Facebook Clean Grey

© 2014 Pomp Clinic. No animals were harmed in the making of this site


 

Tel: 0522-881111

Dr. Gil Pomp

Obs/Gyn