בעודי כותב על מעקבי הריון ו'רפואה נכונה', בעיקר במסגרת 'מכון אבינועם לרפואה והלכה – בריאות האשה', אני צריך מדי פעם להזכיר, שמטופלת (או מטופל) שמגיעים למרפאה, אינם נמצאים בתנאי מעבדה, אלא הם חלק מהעולם שבו אנו חיים.
בימי הקורונה, האמירה הנ"ל ברורה מאליה. אבל גם בתקופות שלפני ואחרי, יש השפעה של 'בריאות הציבור' על 'בריאות הפרט'. לעיתים הדבר נכון גם לכיוון השני – הפרט בעצמו יכול להשפיע (בד"כ לטובה) על בריאות הציבור.
הדוגמא הטובה ביותר לכך מבחינתי היא מגיפת השעלת. היא הופיעה מחדש לפני כ10 שנים לאחר היעדרות של עשרות שנים. היא עדיין כאן סביבנו, אבל אנחנו כמעט ולא חשים בה. בגלל מדיניות החיסונים.
את הסיפור הבא פרסמתי לפני כ 4 שנים. רלוונטי מאוד גם היום.
בשנת 2004, בהיותי סטז'ר בבית חולים בצפון, נקראנו לטיפול נמרץ ילדים לחזות במקרה יחיד ומיוחד של תינוק שנדבק בחיידק השעלת. הייתה התרגשות של הצוות מכך שיש הזדמנות לחזות במציאות במחלה נדירה שמופיעה בספרים וכבר לא נראית במחוזותינו. זה היה לפני פרוץ המגפה. בשנים האחרונות תינוקות רכים ומסכנים שנדבקו בשעלת הם מחזה נפוץ (מדי), ולכן ההמלצה הנחרצת לחיסון בהריון. חיפוש מהיר בגוגל "התפרצות שעלת בתינוקות" מעלה דיווחים על כ-20 מקרים קשים של תינוקות שחלו במחצית הראשונה של 2015.
מאז עלתה המודעות אצל רופאי הנשים להמליץ על חיסון השעלת לכלל הנשים ההרות, וכן זמינות החיסון השתפרה בסניפי קופות החולים. הנה העקרונות בקצרה:
מה זה? חיידק השעלת (pertussis) עובר מאדם לאדם דרך רוק ונשימה. מחלת השעלת מדבקת מאוד, ומתבטאת בעיקר בהתקפי שיעול ממושכים. מספר ימים לאחר ההדבקה מופיעה מחלת חום דמוית שפעת, כאשר לאחר כשבועיים התלונה העיקרית היא מעורבות של מערכת הנשימה עם התקפי שיעול עד הפרעה בנשימה. ללא טיפול אנטיביוטי התקפי השיעול נמשכים כחודשיים.
אצל תינוקות מחלת השעלת הינה קשה יותר, במיוחד בשלושת החודשים הראשונים לחייהם, ועשויה להתבטא בהפסקות נשימה והכחלה וכן אף להגיע לידי סכנת חיים (שכיחות תמותה של כ 1 ל 100).
חיסון שעלת בהריון: משנת 2012, לאחר התפרצות מגפת שעלת במספר מדינות, כולל ישראל, יש המלצה גורפת לחיסון נשים בהריון לשעלת. מטרת החיסון בהריון היא לספק הגנה לאישה עצמה ולתינוק שייוולד. חיסון האישה ההרה גורם לה ליצור רמה גבוהה של נוגדנים, שעוברים דרך השלייה לעובר שברחמה. באופן זה ליילוד יש נוגדנים אימהיים כנגד חיידק השעלת שמלווים אותו בשבועות הראשונים לחייו, עד שיוכל לקבל את חיסון השעלת בעצמו (כחלק מתוכנית החיסונים השגרתית לילדים).
מתי יש לבצע את החיסון? כדי להבטיח העברת נוגדנים יעילה ליילוד, המועד המועדף לחיסון היולדת הוא בשבוע 27 ועד שבוע 36, אם כי יש תועלת לחיסון גם בשבועות אחרים בהריון. אם האישה לא קיבלה את החיסון בהריון, ההמלצה היא לתת לאחר הלידה, מכיוון שכמות נוגדנים מסוימת תגיע לתינוק בחלב האם. חיסון השעלת מגיע בשילוב עם חיסון לטטנוס ולדיפתריה והינו בטוח בהריון.
תופעות לוואי לחיסון: לאחר החיסון תיתכן הופעת תגובה מקומית כגון אדמומיות ורגישות עורית. כמו כן עשויות להופיע תלונות כלליות של "עוררות חיסונית" המזכירות שפעת ונמשכות מספר שעות עד יומיים.
למי לא מומלץ? אין לתת את החיסון לנשים עם רגישות חמורה ידועה לחיסון או לאחר ממרכיביו (כגון הופעת נפיחות כללית וקשיי נשימה). נשים עם רגישות ללטקס (למשל - כפפות גומי) יכולות לקבל את החיסון, כל עוד הרגישות המדוברת איננה בחומרה גבוהה (כאמור, נפיחות כללית וקשיי נשימה).
ובחזרה להווה. גם היום אנחנו ממשיכים לחסן את כלל הנשים בהריון משבוע 27 ועד 36. ואם לא הספיקה, אז גם עד הלידה. ועדיין יש תועלת לחסן גם אחרי הלידה, כי הנוגדנים עוברים בהנקה (אם כי היעילות נמוכה יותר). כל הריון אנו נותנים את החיסון מחשד, כי ה'לקוח' האמיתי הוא העובר.
כולי תקווה שבעתיד הלא רחוק תיעלם המחלה לחלוטין מחיינו ותשוב אל תוך ספרי דברי הימים של הרפואה, ותו לא.
בשורות טובות ובריאות איתנה
ד"ר גיל פומפ
https://www.mako.co.il/ninemonth-pregnancy/healthcare/Article-c9b5b81638b3d51006.htm