סיפור קצרצר לשבת על רפואה והלכה - או ״למה רופא נשים מוציא הפניה דחופה לרב״
לא מזמן פנתה אלי מטופלת צעירה מעיר אחרת שמנסה להרות כשנה. אחרי שיחה שגרתית הגעתי למסקנה שבעצם כנראה שהכל בסדר. לפני שהמשכנו לדבר על בירור/טיפול פריון אפשרי בהמשך, עשינו מעין סיכום של מה שאנחנו יודעים. ״את צעירה, את בריאה, יש עדות לכך שאת מבייצת, המחזור 5 ימים, הטבילה ביום 12, הביוץ כנראה ביום 14. עד כאן ללא קצה חוט לבעיה.״
״רגע״ אומרת העלמה. בעצם הטבילה היא ביום ה14. ניסיתי להבין איך 5 ועוד 7 ימים הם לא 12. ״פשוט לפעמים יש עוד קצת הכתמות למשך יומיים, אז אני מחמירה על עצמי וממתינה עוד קצת.״
הבנתי. אמנם יש דרך תרופתית לדחות את הביוץ בכיומיים וכך לוודא שהביוץ לא היה מוקדם מדי. אבל זה כשיש בעיה רפואית, ולא כטיפול להחמרה הלכתית.
ובשורה התחתונה. ביקשתי מהעלמה לפנות מיד עוד היום לבית ההוראה של הרב אופיר אלבז בחולון ולספר לו את הסיפור. עודכנתי כעבור כשעה שהרב פסק שהטבילה צריכה להיות ביום ה12 ואם יהיו לה ספקות בעתיד היא מוזמנת לפנות אליו טרם שהיא לוקחת על עצמה חומרה הלכתית.
הסיפור אירע לפני כ 4 שבועות. לפני יומיים התבשרתי שהעלמה היקרה כבר בהריון.
שיהיו לנו רק בשורות טובות שבת שלום