פוסט מ25.6.15
אנמיה בהריון - תובנות מעניינות
אני נתקל במטופלות רבות שחושבות שיש להן אנמיה, כי במחשב של קופת החולים, ההמוגלובין שלהן צבוע באדום, או נמצא "מחוץ לקווים". [למיטב ידיעתי, ה"קווים" של המחשב תואמים את ערכי הנורמה של 'גבר בן 30 שאיננו בהריון', כך שבעצם - ערכי הסף של הנורמה בכלל לא רלוונטיים בשבילן. סתם שתדעו.]
מזה שנים אני נוהג לתת בתחילת ההריון למטופלות שלי 'מולטיויטמין' (שיש בו קצת מכל דבר, חוץ מברזל), וברזל. אני מכיר את הגישה הנפוצה שדוגלת "לבדוק את הויטמינים" בתחילת ההריון, ואם לא חסר, אז לא לתת. [זה לא יפה להגיד "קשקוש", אבל...] גם אם הכל תקין כעת, העובר ממשיך לקחת מהמאגרים של האם את כל מה שהוא צריך. וגם אם כרגע 'כל הערכים תקינים', בעוד כמה שבועות של "גירעון" (העובר צורך יותר ממה שהאם מקבלת) - יהיה חוסר.
זה נשמע יפה בתיאוריה, אבל במציאות - זה פשוט מקסים
😄
ביושבי בכיסא של 'רופא הריון בסיכון' במרכז המחוזי של מכבי, בראשל"צ- אני רואה נשים שמופנות למרפאה מאשדוד ועד דרום תל אביב. פעמים רבות מדי האתגר העיקרי אצל הנשים שמגיעות, זה בירור ותיקון האנמיה. בעיקר בשבועות 28-32. מה שמעניין עוד יותר, שאצל מטופלות שלי מהמרפאה הקהילתית של מכבי (או מהמרפאה הפרטית) - אין דבר כזה. פשוט אין אנמיה. אין פה סוד. הן נטלו תכשירי ברזל ו'מולטיויטמין' מההתחלה.
[הזדמנות טובה להציג את הגישה שלי ל'שיפוץ אנמיה' סביב שבוע 30]
אני מתייחס לברזל כאל קרשים, ואל הויטמינים השונים כאל ערימת ברגים בתפזורת. בסוף התוצר המוגמר הוא ה'המוגלובין'. מהרגע שישנם חומרי הגלם (הקרשים והברגים) נדרש לגוף כ10 ימים להרכיב את ההמוגלובין.
פעמים רבות (מדי) אני רואה שלאישה עם אנמיה נותנים ברזל, וכשזה לא עוזר, נותנים עוד יותר ברזל. ואז עירויי ברזל דרך הוריד... [ואני מחייך לעצמי, כי אני רואה בעיני רוחי ערימה ענקית של קרשים, בלי ברגים שיחברו אותם...] לאותן נשים- אם רק מוסיפים להן את ה'ברגים' (בעיקר חומצה פולית וויטמין D), רואים כביכול מעשה קסמים - תוך שבועיים הכל מתחבר מעצמו ולפתע האישה כבר לא אנמית.
אז נכון שהמציאות קצת יותר מורכבת מאשר ערימות של 'קרשים וברגים', אבל ככלל ניתן לומר שמי שמתמידה בנטילת תכשירי ברזל ומולטיויטמין, מהשלבים המוקדמים של ההריון, מובטח לה שתיהנה משקט ושלווה (לפחות בתחום האנמיה) לקראת סוף ההריון - כפי שנאמר " יגעת ומצאת - תאמיני".
