הריון תאומים


כתבה YNET תאומים.png

עשרה דברים שרציתי לומר על הריון תאומים

בהריון תאומים הכל כפול – גם ההתרגשות לשמע הבשורה, וגם המורכבות של ניהול ההריון והלידה. כמה נקודות לגבי ייחודיות ההריון. למרות שבממוצע ההריון קצר יותר, התחושה היא שהדרך ארוכה ופתלתלה כפליים, אך לבסוף גם האושר והסיפוק כפול ומכופל.

ועכשיו - 10 נקודות: 1. הסיכוי להרות תאומים קשור למספר גורמים כגון גיל האישה, המוצא האתני ואפילו לנטייה משפחתית (מהצד של האישה, ולא של הבעל). ישנם מקומות בעולם שבהן שכיחות התאומים גבוהה במיוחד. בניגריה למשל, ילד אחד מתוך 11 ילדים הוא תאום. בעידן הנוכחי, הגורם המשפיע ביותר על ייצור הריונות תאומים הוא טיפולי פוריות (הן השראות ביוץ והן "הפריות מבחנה")

2. הבעייתיות העיקרית בהריון תאומים זו לידה מוקדמת. גיל ההריון הממוצע בהריון תאומים הוא 36-37. יותר מכך, ב1 מכל 8 הריונות תאומים הלידה מתרחשת לפני שבוע 32 (!). החצי המלאה של של הכוס הוא שכ40 אחוזים נולדים במועד (משבוע 37 ואילך). בשל הסיכון המוגבר ללידה מוקדמת, במסגרת מעקב ההריון מבצעים בדיקות המסייעות להעריך את הסיכון ללידה מוקדמת (מדידת אורך צוואר הרחם באמצעות אולטרה-סאונד) ונותנים טיפול מתאים (למשל – זריקות להבשלת ריאות, נרות פרוגסטרון, נוגדי צירים) לאותם הריונות שבסיכון מוגבר.

3. הריון תאומים יכול להיות של שני עוברים זהים (כתוצאה מביצית מופרית שהתחלקה לשניים) או של שני עוברים שונים, שהם בעצם שני אחים במשפחה החולקים אותו רחם (הפריה של שתי ביציות בנפרד). כשהתאומים זהים, ניתן לבצע את הבדיקות הגנטיות המקובלות בהריון (למשל דיקור מי שפיר) לעובר אחד בלבד, כי כעיקרון, השני הוא כפיל מושלם שלו. כשמדובר בשני עוברים/אחים שאינם זהים, הרי שיש צורך כמובן לבדוק כל עובר בנפרד, ובעצם גם הסיכון לממצא חריג מוכפל כאילו מדובר בשני הריונות נפרדים. ניתן לתמצת זאת באמירה שמעקב אחר תקינות ההריון אצל תאומים הינו מאתגר כפליים (אם לא שבעתיים).

4. תאומים (זהים או לא-זהים) יכולים לדור בשני שקים נפרדים בתוך הרחם ולקבל הספקה משתי שליות נפרדות, או לקבל הספקה משליה אחת במשותף, או אפילו להיות ממש באותו שק הריון. הריון תאומים מהסוג הראשון (שתי שליות לשני תאומים) הינו ברמת הסיכון הנמוכה ביותר מבחינת מחלות הריון וסיכון לעוברים. בהריון מהסוג השני (שיתוף שליה) עשויים להופיע סיבוכים בשישית מהמקרים הקשורים לחלוקת משאבים לא שיוויונית בין שני העוברים, ועל מנת לזהות ולטפל בשלב מוקדם (לרוב הפיך) של המצב, יש צורך במעקב קפדני ותכוף. בהריון מהסוג השלישי (חד-שק) הסיכון לעוברים הוא הגבוה ביותר בשל ליפופים ויצירת