סוכרת הריון וצום יום הכיפורים/תשעה באב

לקוח מקונטרס ״הרת עולם - הלכות צום יום הכיפורים לנשים בהריון בסיכון״ ד״ר גיל פומפ. הרב גיא אלקנה לוטינגר

גרסה 5.1

אני בגישה שהרפואה לא משתנה בין חודשי השנה, ולכן התשובות שלי הן לשאלות הנוגעות לצום יום הכיפורים.

מקובל בבתי ההוראה להורות שכל חולה שביום הכיפורים נפסק לו לשתות לשיעורין, בצום תשעה באב מלכתחילה פטור מהצום (לא מהתענית).

סוכרת הריון

להבדיל מסוכרת "רגילה", בסוכרת הריון קיימת התייחסות לשלום האם, וכן לשלום העובר. 

בסוכרת מאוזנת (הן על ידי דיאטה והן על ידי טיפול תרופתי), לא שכיח שיש סיכון בטווח הקרוב לבריאות האשה. בטווח הבינוני והרחוק, ערכי סוכר גבוהים מעלים את הסיכון לסיבוכים סביב הלידה (כגון תינוק גדול, ניתוח קיסרי, צניחת סוכר של היילוד לאחר הלידה וכיו"ב), וכן סיכון כללי לסוכרת מבוגרים קבועה ושאר הפרעות מטבוליות (של חילוף החומרים) אצל האשה ואצל היילוד. 

עם זאת, גם בסוכרת מאוזנת, תנודות חדות בערכי הסוכר עשויות לסכן בטווח הזמן הקצר את העובר, שכן הוא מגיב לשינויים בערכי הסוכר האימהיים בהשהיה מסוימת, כך שייתכן מצב שהעובר מעלה את האינסולין אצלו בתגובה לעליית סוכר אצל האם שכבר חלפה, כך שבפועל אצל העובר יש מינון יתר של אינסולין, מה שמביא להיפוגליקמיה מסוכנת. 

סוכרת לא מאוזנת, דורשת התייחסות פרטנית של הרופא המטפל. 

קווים כללים לטיפול בסוכרת הריון "מאוזנת" :

סוכרת הריון ללא טיפול תרופתי:אם בריאה ללא מחלות רקע, ופרט לכותרת של "סוכרת הריון" מתנהלת כרגיל, יכולה גם לצום. 

אם נמצאת במעקב מוגבר ועל סף תחילת טיפול תרופתי, המלצה לשתיה לשיעורין (1500 סמ"ק, החל מבוקר יום הכיפורים)[1].

סוכרת הריון עם טיפול תרופתי: 

תרופות כגון אינסולין או גליבן - סיכון של היפוגליקמיה (כלומר, צניחת סוכר שיש בה סכנה ממשית לעובר). אכילה ושתייה באופן מלא ללא שינוי. 

[אם מאוזנת ואין שינוי בטיפול התרופתי בימים שקדמו לצום, ניתן לבחון את הצורך במדידת סוכר בפועל] [2]

תרופות מסוג מטפורמין/גלוקופג'/גלוקומין (שמות שונים של אותה התרופה) - אינן גורמות לאירועי היפוגליקמיה. ניתן להימנע מאכילה ולהסתפק בשתיה לשיעורין (2500 סמ"ק, החל מליל יום הכיפורים).

אשה שאינה מאוזנת, תצטרך לשאלת פוסק עם התייחסות עדכנית של הרופא המטפל.

לסיכום :בסוכרת הריון המטופלת באינסולין או תרופות דומות קיימת סכנת היפוגליקמיה לעובר, ולכן ההנחיה היא אכילה ושתיה ללא שינוי מימות החול. במצבים אחרים של סוכרת הריונית מאוזנת ללא סיכון להיפוגליקמיה (צניחת סוכר אצל העובר והאם), ניתן להסתפק בשתיה לשיעורין. במצבים בו יש הגדרת סוכרת הריון מצד אפשרות עתידית של השפעה על העובר, אך ללא ביטוי רפואי בהווה אצל האם והעובר, האשה נחשבת בריאה מצד הצום.

טבלה 2 מביאה מצבים בהריון בהם אין הגדרה של סוכרת הריונית. אם מצד קיומה של סוכרת טרום הריונית (התייחסות לחומרה), ואם מצד תחילת בירור שטרם הושלם. דוגמא: העמסת סוכר ראשונית של 50 גרם (שהינה בדיקת סקר) היתה לא תקינה. טרם עשתה את בדיקת הסוכרת המלאה שהיא העמסה של 100 גרם. בהינתן שאין לה גורמי סיכון נוספים לסוכרת, היא עונה לקריטריונים של סעיף 3 בטבלה, ולכן מלכתחילה יכולה לצום כרגיל.

---

[1] ביאור צורך השתיה בסוכרת, גם אם ללא טיפול תרופתי:

ירידה בנפח הנוזלים מעלה את ריכוז הסוכר בדם, כך שיש בכך יציאה מאיזון ודומה הדבר לשינוי במינון טיפול תרופתי (דומה הדבר להורדת מינון אינסולין, וכתוצאה מכך לעליית במינון הסוכר בדם)

[2] גם שנכתב במקום אחר שמותר למדוד ערכי סוכר בשבת, ויש גורסים שאף צריך למדוד, הרי שאם לא שינתה מאומה ממה שאכלה ושתתה בימים שקדמו, הרי שלא נדרשת למדידה ביום הכיפורים.אם שינתה במשהו מאכילתה, ואפילו לא דילגה על ארוחה אך שינתה בקצב האכילה או במרכיבי הארוחה, אז לא ניתן לאחוז בכלל שאין אצלה כל שינוי, ואז נזקקת למדידה.

---

הערות לטבלה: במצבים בהם אסור לצום כלל – אוכלת ושותה כרגיל, ללא שיעורין.

יש חשיבות לא רק לערך הקלורי של האכילה ולנפח הנוזלים של השתיה, אלא גם לצורך הפירוק שלהם בגוף בשגרה, שלפי זה נקבע מינון ותזמון הטיפול התרופתי שמקבלת.

במצבים בהם יכולה צום – נחשבת כמעוברת רגילה שמלכתחילה מתענה.

שיעורין קטן – שתיה מזינה לשיעורין בנפח של כ1500 סמ"ק, החל מבוקר יום הכיפורים (שחרית).

שיעורין גדול – שתיה מזינה לשיעורין בנפח של 2500 סמ"ק, החל מערב יום הכיפורים (כל נדרי)