התקן תוך רחמי - טופס הסכמה

Updated: Apr 19

מכיון שעל פי חוק זכויות החולה, לפני כל פעולה פולשנית נדרשת הסכמה בכתב של המטופל/ת, גם התקנת התקן תוך רחמי מצריכה חתימה על טופס סטנדרטי המפרט את אופי הפעולה, סיבוכים אפשריים וחלופות. יש שיאמרו ששלב החתימה על טופס ההסכמה הוא החלק הקשה ביותר בתהליך ההתקנה. עם זאת, יש לזכור שגם בנטילת גלולות ישנם סיכונים אפשריים וגם טרם תחילת טיפול תרופתי נדרש הסבר וקבלת הסכמה מדעת, אך ההבדל הוא שבמתן טיפול תרופתי (כגון גלולות למניעת הריון) ההסכמה יכולה להינתן בעל פה ולא נדרשת חתימה על טופס.


יש נשים שהטופס עצמו מעלה את מפלס החרדה, והן מעדיפות לחתום ולגשת לפעולה עצמה. לאותן הנשים אני ממליץ שלא להמשיך בקריאת שאר ההסברים המפורטים בדף זה. לכל השאר שמעוניינות לדעת להבין ולהתעמק בכל סעיף וסעיף, אני מצרף את ההסבר שלי לקראת ההסכמה מדעת לפעולת התקנת התקן תוך רחמי.



טופס הסכמה להתקן - ד"ר פומפ

נקודות עיקריות לדיון:


* יעילות אמצעי מניעה נמדדת במספר הריונות ל100 נשים כעבור שנה. כלומר, 100 נשים יצאו לדרך עם אמצעי מניעה. כמה מהן חוזרות בפועל עם הריון, בלי קשר לסיבה (שכחתי, הקאתי, לא היה מרשם, נקרע


וכיו"ב).

לצורך השוואה: קונדום - 15% (כלומר 15 נשים נכנסו להריון במהלך השנה)

גלולות לסוגיהן- 8 % ( גם גלולות משולבות, וגם גלולות פרוגסטרון בלבד)

התקן נחושת - 0.5-1%

התקן הורומנלי "מירנה" - 0.1% (כלומר, 1 מאלף נשים חזרה בהריון)


* צריך לדעת שבהתקן נחושת הדימום עשוי להיות חזק יותר ולהמשך יותר זמן. מצד שני הדימום סדיר. בהתקן הורמונלי, הדימום נחלש ומתקצר (לפעמים כמעט ולא מופיע), אבל ייתכן דימום לא סדיר או הכתמות במשך תקופה של מספר שבועות.


* זיהומים - אין יותר זיהומים אגניים אצל נשים עם התקן לעומת נשים ללא התקן, חוץ מהחודש הראשון. לכן אני ממליץ להמנע מיחסים בשבועיים שלאחר פעולת ההתקנה. בחודש הראשון במידה ומופיע חום או תלונה חשודה אחרת, להשלים בדיקה גינקולוגית על מנת לשלול זיהום רחמי. יש נשים שנמצאות בסיכון גבוה יותר לזיהום בהשוואה לנשים אחרות (למשל נשים עם הצטברות נוזלים בחצוצרות, רקע של דלקות באגן, כניסות חוזרות לחלל הרחם וכדומה) ובמקרים הללו יינתן טיפול אנטיביוטי מקדים. כמו כן נשים עם פגם לבב


י (מסתם/מחיצה) שמקבלות כיסוי אנטיביוטי סביב טיפולי שיניים, יקבלו כיסוי דומה גם בהכנסת התקן תוך רחמי.




* הריון בנוכחות התקן - אמנם התקנים נחשבים ליעילים ביותר מבין אמצעי המניעה השונים, אבל גם סיכון זעיר של 1:1000 של כניסה להריון, אומר שמתישהו הריון מתרחש. צריך להדגיש את זה, כדי שאישה לא תחשוב שאם יש לה התקן, אז זה בסדר להתעלם מסימני הריון (גודש בחזה, בחילות וכו') וגם אם נראה שהסיכוי להריון קלוש, אם עלה החשד, אז צריך לעשות בדיקת הריון, גם בנוכחות התקן. שתי סיבות להריון בנוכחות התקן שצריך להכיר. הראשונה - הכנסת התקן בנוכחות הריון קיים. לכן כל אישה צריכה להצהיר שאיננה בהריון, ואם היא לא בטוחה, אז רצוי לוודא באמצעות בדיקת מעבדה (דם או שתן). זאת הסיבה העיקרית מבחינתי לבצע את הכנסת ההתקן בשבוע של הוסת, עוד טרם הביוץ. סיבה נוספת להריון לא רצוי בנוכחות התקן - תזוזה של ההתקן. התקן שלא נמצא בחלל הרחם מכל סיבה, אינו מספק הגנה מבפני הריון.


אמנם פליטת התקן זה אירוע שקורה באחוז קטן מהמקרים ואין הדבר קשר לפעילות של האישה או לצורך ההתקנה (ככל הידוע), אבל המועד שבו אנו מזהים שההתקן לא במקומו כן תלוי בנו. אני מאמץ גישה מחמירה של בקורת אולטרה סאונד פעם בחצי שנה כדי לוודא שההתקן אכן במקומו (פרט לוידוא מיקום ההתקן מיד לאחר סיום ההתקנה והביקורת הראשונה כעבור חודשיים).

הריון בנוכחות התקן מהווה עילה לפנייה להפסקת הריון.

הבעייתיות של הריון בנוכחות התקן היא שאם מוציאים את ההתקן, יש סיכוי להפלה, ואם משאירים את ההתקן, גם כן יש סיכון להפלה ואף ללידה מוקדמת וזיהום תוך רחמי. ההמלצה המקצועית של הריון בנוכחות התקן היא להוציא את ההתקן במידה והוא נגיש (מבחינת היכולת לתפוס את החוטים ומיקומו בחלל הרחם).


* לעיתים יש קושי להוציא את ההתקן. לעיתים יש צורך בשימוש במכשירים לתפיסת ההתקן בתוך החלל הרחם. לעיתים יש צורך לבצע זאת


בהרדמה מקומית ויש פעמים שהוצאת ההתקן נעשית בהרדמה כללית בחדר ניתוח (כמו גרידה).




* התסריט החמור ביותר הוא שההתקן ניקב את דופן הרחם ועכשיו הוא נמצא בחלל הבטן. זה יכול לקרות במהלך פעולת ההתקנה או בשימוש בכלים תוך רחמיים בהוצאת ההתקן. הדבר דומה לאפשרות שבטיפול שורש רופא השיניים יעבור עם המקדחה דרך הלחי מצד לצד. אירוע נדיר, אבל צריך בכל זאת להיזהר ולעיות עירניים לאפשרות הזאת. הסיכון מוגבר כאשר יש שינויים בחלל הרחם כמו לאחר ניתוחים קיסריים חוזרים בנוכחות הדבקויות, או רחם עם שינויים מולדים ומבנה לא שגרתי. כאשר במהלך ההתקנה יש כאב לא סביר או דימום חזק, נדרשת התייחסות לשלילת אפשרות של ניקוב הדופן. גם במקרה שבאים לביקורת ולא רואים התקן בחלל הרחם, צריך קודם כל לשלול אפשרות של מעבר ההתקן דרך הדופן אל תוך חלל הרחם (באמצעות צילום רנטגן ובדיקת אולטרהסאונד אגנית), ורק לאחר שוידאנו שההתקן איננו בחלל הבטן, ניתן להניח שהוא נפלט אל מחוץ לגוף (למשל תוך כדי דימום ויסתי חזק).


במידה ויש חשש לניקוב של דופן הרחם, אני ממליץ להפנות למיון על לוודא שאין פגיעה באיבר תוך בטני או דימום פנימי. במידה ואכן ההתקן נמצא בחלל הבטן, הוצאתו נעשית באמצעות לפרוסקופיה.


אכן, כשעוברים על כל הנקודות הנ"ל אפשר להבין מדוע מתייחסים להתקנת התקן תוך רחמי כאל פעולה הדורשת מיומנות ושיקול דעת. עם זאת, הסיכון הכולל הינו נמוך מאוד ובהתאמה אישית, התקן תוך רחמי נחשב לאופציה המובילה למניעת הריון לטווח הבינוני והארוך.


לגבי כאב סביב פעולת ההכנסה. כאב הינו דבר סובייקטיבי, כך שיש נשים שטוענות שהפעולה כמעט ואינה מורגשת ואחרות מתארות את הפעולה ככואבת. באופן אישי, אני מאמין בנטרול אקטיבי של כאב. כך שההמלצה שלי היא משכך כאבים כגון אדוויל (למי שלא רגישה) כשעה לפני הפעולה. ניתן להמשיך לקחת שוב כעבור 4-6 שעות, וביום המחרת במידת הצורך.

כמו כן, אני משתמש באלחוש מקומי של הנרתיק וצוואר הרחם על מנת להוריד את תחושת אי הנעימות של הפעולה. אצל נשים רגישות במיוחד, קיימת אפשרות לעשות הרדמה מקומית של צוואר הרחם באמצעות לידוקאין (כמו אצל רופא שיניים).


ד"ר גיל פומפ






  • Facebook Clean Grey

© 2014 Pomp Clinic. No animals were harmed in the making of this site


 

Tel: 0522-881111

Dr. Gil Pomp

Obs/Gyn