שיעור יתר אצל נשים

שיעור יתר (נקרא גם 'הירסוטיזם') - מה הקשר לרופא נשים?

זה נכון שבדרך כלל מגיעים אלי עם התלונה הזאת אחרי שעברו קודם אצל רופא עור ואצל קוסמטיקאית אחת לפחות - ואני עוד תחנה אחת בדרך הייסורים בין השעווה ללייזר.

אותי כרופא נשים מעניינת השאלה האם עניין השיעור המוגבר (שהוא עניין די סובייקטיבי, למרות שקיימות גם טבלאות ומדדים אובייקטיבים בנושא), מלווה בתלונות נוספות של פעילות הורמוני מין גבריים (למשל, טסטוסטרון) - כגון אקנה ומחזור לא סדיר. אם כן, פה רופא הנשים נכנס לתמונה.

בדרך כלל המצב של שיעור מוגבר, אקנה ומחזור לא סדיר קשור למצב שחלתי של חוסר ביוץ מתמשך. לעיתים מכונה גם מצב של 'שחלות פוליציסטיות' בשל המראה האופייני באולטרהסאונד. עם זאת, מכיון שמדובר באבחנה שבשלילה, כדאי לשלול מספר מצבים עם הסתמנות דומה.

למרות שלא מדובר בדרך כלל בעודף טסטוסטרון (הורמון גברי) במצבים הנ"ל, אלא בעליית טסטוסטרון חופשי (=פעיל), עדיין אנו שולחים בדיקת דם לרמת טסטוסטרון כללית על מנת לשלול מצב של גוש מפריש הורומונים (ואז כולם עוברים למצב רגיעה). לפני הכל חשוב לשלול צריכת הורומונים חיצוניים, בטעות או שלא בטעות, שעשויים לתת את התמונה הזאת.

השלב הבא הוא לנסות לזהות האם יש מעורבות של האדרנל או של השחלה, ואת זה עושים על ידי שליחת הורמון זכרי המכונה DHEA-S המופרש רק מהאדרנל. באם הוא תקין מפנים את רוב הקשב לשחלות.

כשהסיפור הקליני מתאים, ובמיוחד בישראל שבה יש שכיחות מוגברת של המצב הנ"ל, אנו שולחים בדיקת הורמון המכונה 17-OH-פרוגסטרון על מנת לזהות את המצב הגנטי של הפרשת יתר של הורמונים פעילים מבלוטת האדרנל. נקרא גם Congenital Adrenal Hyperplasia או (CAH בקיצור) ויכול להופיע במספר צורות, סביב הלידה, בילדות או בגיל ההתבגרות.

רמזים נוספים שעשויים לרמוז על שורש ה'אי-ביוץ' הם הפרעה בתפקודי הורמון בלוטת התריס, הורמון הפרולקטין וכן יכולת הגוף להתמודד עם רמות גלוקוז בדם (כלומר, תנגודת לאינסולין). כל הנ"ל יכולים להתבטא בצורה דומה, אך זיהוי מקור הבעיה יאפשר לטפל בשורש המצב הרפואי ולא רק בסימפטום.

לאחר שהבנו שלא מדובר באחד מהמקרים היותר מורכבים (אך לא שכיחים) שגורמים לשיעור מוגבר, ניתן להתייחס אל מצב ככזה הנובע מ'אי ביוץ' ממושך - שוב, מדובר באבחנה שבשלילה.

הטיפול העיקרי במצב זה הוא - כמה לא מפתיע - גלולות למניעת הריון. הסיבה היא פשוטה - הגלולות מדכאות את השחלה ומנטרלות את הפרשת ההורמונים הזכריים, וגם משנות את מאזן החלבונים הנקשרים להורמוני המין כך שפחות טסטוסטרון פעיל זמין לפעול על זקיקי השיער.

במקרים קשים, ניתן להוסיף לגלולות למניעת הריון גם תכשירים נוגדי טסטוסטרון.

יש להדגיש שיעילות הטיפולים הנ"ל מתחילה לאחר מספר חודשים - רק שמתחיל ייצור השערות החדשות.

לסיכום - אפשר להתבייש, אבל לא כדאי. יש אפשרויות טיפוליות רבות, ולרוב הן כוללות גלולות. תפקידו של רופא הנשים, לעיתים בסיועו של אנדוקרינולוג ('רופא הורמונים') לשלול מצבים רפואיים אחרים ולהטוות את הדרך היעילה והבטוחה להמשך.

בהצלחה...

#שיעוריתר