דלקת כרונית בנרתיק כשמספרים לי על צריבה ואודם שמלווים מטופלת תקופה ארוכה (בין שבועות רבים לשנים מועטות), במיוחד לאחר שניתן טיפול לפטרת עיקשת מספר פעמים - קיימים מבחינתי מספר תסריטים.
1. שאכן מדובר בפטרת עיקשת. במידה וניתן טיפול סביר עד כה, אשלח תרבית לזיהוי מדויק של הפטרת לפני שאצטרף למרתון הטיפולים
2. שמדובר בדלקת נרתיקית לא פטרייתית, ולכן (במיוחד אם מלווה בהפרשות מסויימות) אתן טיפול (מקומי/דרך הפה) לכיסוי מחוללי מחלות אחרים, כגון טריכומונס ושאר חיידקי הוגינוזיס
3. תמיד ניתן לצרף טיפול לא תרופתי תומך, לשיפור סביבת המיקרו בנרתיק, כשהמטרה לגייס "חיידקים טובים" שיעבדו לטובתינו. זה נכון גם כטיפול אמפירי בלי זיהוי מדוייק של הגורם המציק.
4.אחרון, אבל המשמעותי ביותר. פעמים רבות כשמטפלים בכל סוגי הפטריות ושאר המזיקים, ועדיין אין שיפור בתלונות, מסתבר ש'הנביחות היו על העץ הלא נכון'. גורם נוסף, שכיח וזנוח, הוא תגובה אלרגית לגורם זה או אחר. למשל, סבון הגייני, פדים ריחניים, לובריקנט וכיו"ב. ההגיון הפשוט אומר שלפני שמטפלים, צריך להפסיק את הגירוי. לכן, עוברים לתחתוהיות כותנה, סבון היפואלרגני וטיפול מקומי אנטי-דלקתי. מכיון שזמן האבחנה הממוצע (לתחושתי) של אלרגיה מקומית הוא כשנתיים (ומעבר בין 4-5 רופאים), מציע למי שמזדהה עם הסימנים הנ"ל לחשוב בכיוון הגרוי המקומי ולפעול בהקדם. בטוח שיועיל לסובלות. בהצלחה. ***כל הנ"ל מתייחס לנשים צעירות ובריאות, ניתן כאמירה כוללנית ואינו מחליף ייעוץ פרטני המלווה בבדיקה***