וסטיבוליטיס...
לרובינו מילה עלומה שלא אומרת דבר. וטוב שכך. לאותן אלו שסובלות מכאבים ומפחדות מהמחשבה על מגע באיזור - זו אחת המילים המאיימות ביותר. רגישות יתר בפתח הנרתיק זו לא בעיה קטנה ששמים עליה פלסטר וממשיכים הלאה. זוהי בעייה מביכה שמפרקת מערכות יחסים, מפרידה בין אוהבים ומאמללת נשים רבות. אז הנה החדשות. אתן לא "מקולקלות". אין לכן בעיה בראש וזו לא 'סתם היסטריה', כמו שפעמים רבות מדי נאלצות לשמוע הנשים הסובלות מוסטיבוליטיס. וגם לא מדובר בהכרח בטיפול ניתוחי. הבשורה הטובה היא שהצטבר ניסיון רב בטיפול לא ניתוחי בבעיה זו, מה שהשיב את 'שלום הבית' ואת שלוות הנפש לזוגות רבים. העיקרון די פשוט: הפחד מהכאב גורם להתכווצות לא רצונית של שרירי פתח הנרתיק ובכך גורם להגברת הכאב (מעין נבואה שמגשימה את עצמה). מה שמגביר את הפחד, מגביר את כיווץ השרירים וכך גם מגביר את הכאב וחוזר חלילה. מכאן נובע גם הפיתרון. שבירת מעגל הכאב על ידי אלחוש האיזור הרגיש, לימוד טכניקות הרפייה ושימוש ב'ביו-פידבק' מפחית את הכאב, מביא להורדת הפחד האוטומטי וכך מושגת הרפיה, שבתורה מורידה את תחושת הכאב וכך הלאה. נוצר מצב של משוב חיובי שמשמש להורדת תחושת הכאב.
אם אתן מכירות מישהי שסובלת מהבעיה, תעשו לה טובה ענקית, ותעבירו לה את המסר.