ש: מדוע מאשפזים להשגחה באופן אוטומטי לאחר כל נפילה או חבלה בהריון? ת: החשש הוא מהפרדות שליה, שבשלבים הראשונים יכולה להיות סמויה לחלוטין, ובלתי ניתנת לזיהוי בסונר, במוניטור עוברי או בבדיקה גופנית. הבעייתיות היא שההתקדמות מהפרדות שליה סמויה וזניחה להפרדות משמעותית ומסוכנת יכולה לארוך דקות ספורות בלבד לכן קיימת מדיניות של השגחה ל 24 שעות לאחר חבלה בהריון (החל משלב החיות של העובר), כך שבמידה ומתפתח מצב מסוכן, ניתן לגשת באופן מיידי לחדר לידה/ניתוח. מקובל לומר שבמידה ולאחר 24 שעות לא קרה כלום, ואין שינוי מבחינת התלונות, הסיכוי להחמרה הינו נמוך מאוד, ולכן ניתן לבצע משלב זה מעקב כבר בקופ"ח. כדאי לזכור להשלים מתן אנטי D לבעלות סוג דם שלילי, וכן לבצע סונר חדרי מוח של העובר כעבור שבועיים, לשלילת דמם תוך חדרי, שמופיע לעיתים באיחור בחבלה משמעותית.
ש: האם כל אישה צריכה לעשות בדיקה לחיידק הGBS בנרתיק? ת: חיידק ה GBS חיידק שכיח הנמצא בכ20% מהאוכלוסייה באיזור החיץ/נרתיק, וקשור לתחלואה משמעותית אצל יילודים. היה ניסיון לצמצם תחלואה זו על ידי בדיקות סקר לכל האוכלוסיה על מנת לזהות את אותן הנשים הנשאיות ל GBS, ולתת טיפול מניעתי פשוט למדי (פניצילין) בזמן הלידה, עוד טרם מעבר ראש היילוד בתעלת הלידה. עם זאת, לאחר מספר שנים התברר שהזיהוי והטיפול בנשאיות GBS, אומנם הוריד את זיהומי הGBS מסכני החיים אצל יילודים, אולם הופיעו במקומם זיהומים אחרים חמורים לא פחות, כך שגם אצל הנשים שטופלו, התוצאות המיילדותיות לא השתנו. לכן משרד הבריאות הישראלי, וכן איגודים מקצועיים אחרים אינם ממליצים על בדיקות סקר כלליות ל GBS, מכיון שבפועל פרט לשימוש רחב באנטיביוטיקה בחדר לידה ויצירת מועקה נפשית על נשים רבות שזוהו בסיכון לזיהום, לא השתנה כלום מבחינת תחלואת ותמותת היילודים. ההמלצה כיום היא לטפל במהלך הלידה בנשים הנמצאות בסיכון לזיהום משמעותי ב GBS כגון: ירידת מים ממושכת מעל 18 שעות, לידה מוקדמת לפני שבוע 37, זיהוי GBS בדרכי השתן, סיפור עבר של יילוד שנפגע מ GBS. חום מעל 38 מעלות בזמן הלידה.
ש: במידה ואינני מעוניינת להניק, כיצד ניתן להפסיק ייצור חלב? ת: נתחיל בכך שאני ממליץ בחום על הנקה, הן מבחינת יצירת הקשר עם התינוק, והן מבחינת היתרונות הרפואיים של חלב אם בהשוואה לתחליפים. כדי להפסיק ייצור חלב, יש להימנע מהנקה או גרוי הפטמות, מומלץ להשתמש בחזייה לוחצת וכן בעלי כרוב (!) הסופחים נוזלים ותורמים להורדת הגודש. קיימת תרופה בשל דוסטינקס, שיש הרושמים אותה להפסקת הנקה. לא השתכנעתי שהיא יעילה יותר משיטת הסבתא של חזייה לוחצת/כרוב, וכן היא לא רשומה בהתוויה זו בארץ. לתרופה יש תופעת לוואי נדירה של פגיעה במסתמי הלב וכן העלאת לחץ דם עם פוטנציאל לדימום לא רצוי במקומות רגישים שונים, כך שהיא לא ניתנת לנשים עם בעיות לבביות או עם יתר לחץ דם.
ש: עד איזה שבוע ניתן לטפל בהפלה טבעית (עובר שהפסיק להתפתח) עם תרופות במקום בגרידה? ת: בהפלה נדחית, כלומר הריון הפסיק להתפתח, ניתן לטפל באופן כירורגי – גרידה/שאיבה, באופן תרופתי על ידי ציטוטק, או שניתן להמתין לפליטה ספונטנית של תוכן הרחם. ככל שההריון מתקדם יותר, כך הסיכוי שתתבצע פליטה ספונטנית מלאה הינו נמוך יותר, וכן הסיכון לדימום משמעותי עולה. ניתן להציע טיפול תרופתי בציטוטק (דרך הנרתיק) עד שבוע 9 של ההריון (מהיום הראשון של הוסת האחרון), עם סיכויי הצלחה של 75-80%. בחלק מהמקרים יש צורך במנת ציטוטק נוספת להשלמת הפעולה, ולעיתים בשל אי הצלחה של הטיפול התרופתי או בשל דימום מוגבר מאוד, עוברים לגרידה דחופה.